האקדמיה ליזמות וחממה לנוער >

ילדי המחר

תלמיד במרכז ליזמות של אמית

על רקע סביבת עבודה חדשנית ובליווי אנשי הייטק מנוסים, תלמידי “האקדמיה ליזמות” של רשת אמי”ת לומדים לפתח מוצרים טכנולוגיים שיסייעו לעיוורים, לנזקקים ולחיילים בודדים מאת  ישי פרידמן– מקור ראשון

הכניסה לכיתת הלימוד במתחם הגוגיה של אמי”ת ברעננה, איננה מזכירה במאום את מבנה מוסדות החינוך הקיימים היום בישראל. זו לא “כיתה” במובן המוכר, אלא מרחב עבודה מעוצב. קירות הבטון במקום נשברו, ותחתיהם הוצבו קירות שקופים מזכוכית. התלמידים יושבים בחצי מעגל על ספות צהובות מעוצבות, ועסוקים במוצרים שהם מתכוונים לפתח: יישומון שיעזור לעיוורים לזהות במדויק מוצרים במרכול, ואמצעי טכנולוגי שיסייע לשמור על חניות נכים. במקום מסתובבים אנשי חברת הייטק שקבעו את משכנם במתחם בית הספר. החיבור בין תלמידים סקרנים ותאבי ידע לאנשי הייטק שעובדים ומלמדים במקביל, וכל זה בתוך סביבת עבודה נעימה ומאפשרת, יוצר פרויקט חינוכי מרשים ומרתק.

מדי יום מגיעות למתחם קבוצות תלמידים מבתי ספר שונים, ופוגשות כאן אנשי הייטק שמבצעים כאן את עבודתם הרגילה ובמקביל מלווים וחונכים את התלמידים הצעירים. הלימוד המשותף נעשה במסלול קבוע ומחייב, אחת לשבוע, לאורך מספר שנים. בשנה הראשונה, בכיתה ט’, התלמידים לומדים תכנות. בשלב הבא והעיקרי, הנמשך שנתיים, הם נחלקים לקבוצות שעוסקות בתחומים שונים: פיתוח מוצר, ניהול, שיווק, עיצוב, ניהול קונפליקטים ומתן פתרונות לצרכים שעולים מצד הלקוחות.

להתפתחות של התלמידים הצעירים בתחומי היזמות והחדשנות נלווה גם פן ערכי מובהק: במסגרת עבודתם, הנעשית בשיתוף עם עמותת ‘נגישות ישראל’, התלמידים לומדים את עולמם של בעלי המוגבלויות ונדרשים לפתח מוצר שיסייע להם לפתור קושי מסוים. עליהם לגלות יצירתיות, עמידה בלוח זמנים וגם בלחצים, וסבלנות רבה בפיתוח המוצר עד הבשלתו הסופית.

“גם הייטקיסטים מחפשים משמעות בחיים”, אומרת קדמי־פרגמן על ההתגייסות הייחודית של עשרות אנשי הייטק לפרויקט החינוכי. “המיומנויות שהתלמידים מקבלים במקום הזה הן לא רק יכולות טובות יותר להסתדר בשוק העבודה, אלא גם ערכים”.

ברשת אמי”ת לא מביטים על התוכנית הזו כעל עוד מיזם חינוכי, אלא כקומה נוספת בבניין החינוך. “האקדמיה ליזמות היא לא פרויקט נוסף של הרשת”, אומר ד”ר אמנון אלדר, מנכ”ל הרשת, “אלא חלק מאסטרטגיה רשתית כוללת להתאמת הלמידה למיומנויות הנדרשות לעולם המחר. מחקר של הבנק העולמי קבע שרוב התלמידים היום לא יעסקו בעתיד בהרבה מהמקצועות המוכרים לנו. מקצועות רבים יעברו מן העולם או יוחלפו ברובוטים, והתלמידים יצטרכו במהלך חייהם להמציא את עצמם ואת המקצוע שלהם מחדש. האתגר שלנו הוא להכין את התלמידים כך שיהיו מסוגלים להתמודד. האקדמיה ליזמות היא חלק מהשינוי ומהתאמת הלמידה. אנחנו מאמינים שאפשר לחבר בין הערכים החינוכיים והתורניים ובין ההתחדשות הפדגוגית, ולכן היזמות מוכוונת למטרות ערכיות כמו סיוע לבעלי מוגבלויות, לחיילים בודדים ולנצרכים”.

אופי הלימוד באקדמיה ליזמות מזכיר סגנון בית מדרשי. אפשר ללמוד לבד, בחברותא, בקבוצה עם מורה או מנטור, ואפשר גם להיכנס לחדריהם של עובדי ההייטק וללמוד באמצעות ההתבוננות. כשהגענו למקום, כעשרה תלמידים מבתי ספר שונים למדו במתחם. הם שוחחו עם גליה, שמלווה אותם לאורך הפרויקט, על המוצר שהם מתכננים לפתח. ברקע נראו עובדי הייטק מבית התוכנה Razor Group מרעננה, שעמלים כאן על עבודתם. מנכ”ל החברה שעוסקת בפיתוח פרויקטים טכנולוגיים לחברות גדולות ומובילות במשק, אדם פלד, כבר הספיק לפתח עם התלמידים בשנה שעברה מוצר המסייע לחיילים בודדים. מלבד אנשי Razor Group, שכאמור נמצאים במקום בקביעות, התלמידים זוכים לביקורים מפרים של אנשי הייטק מחברות אחרות, המגיעים למקום בהתנדבות. הם גם מרבים לבקר חברות מובילות בתחום ובהן אינטל, פאוורמט, נטורל אינטליג’נס ועוד.

למי שמוכן להשקיע
כשמדברים על הייטק וסטרטאפים היה מצופה אולי לשמוע את התלמידים מדברים על שאיפות לעשות כסף ולהרוויח, אך במהלך השיחה איתם אין כמעט אזכור לעניין הפעוט הזה. הנוער הזה מדבר על יזמות טכנולוגית ואנושית, ועל רתימת הקידמה לפתרון מצוקות ולהקלה על אנשים.

מתוך בי”ס ליזמות. צילום: חי ארביב

שירי שינדלר, תלמידת כיתה ט’ מבית הספר אמי”ת רננים, מספרת על הפרויקט שהיא שוקדת עליו יחד עם חבריה בימים אלה: “חיפשנו רעיון שיעזור חברתית לעולם. הייתה לנו פגישה עם אנשים בעלי מוגבלויות, וניסינו להבין עם אילו בעיות ואתגרים הם מתמודדים בחיי היום יום שלהם. אחר כך התחלקנו לקבוצות, וכל קבוצה הביאה רעיונות. ניסינו להבין את הבעיות ולתת להן פתרונות”.

איזו בעיה ניסיתם לפתור?

“הבנו שכשאנשים עיוורים מגיעים לסופר, יש איזושהי אפליקציה שמסייעת להם להבין מה המוצר שעומד מולם. אבל רבים מהם סיפרו לנו שהיא לא נותנת להם את הפרטים של המוצר, כך שהם לא יכולים לדעת אם הם קונים גבינה 3% או 9% ואם זו גבינה רגילה או קוטג’. בפועל הם נאלצים ללכת לסוּפרים עם מלווים. ניסינו לחשוב על פתרון שייתן להם עצמאות, וחשבנו על סריקה של מוצר דרך הברקוד שתשמיע את כל פרטי המוצר”.

אלי גינסברג, תלמיד כיתה י’, סיפר על רעיון שהוא וחבריו הגו כיצד להתמודד עם נהגים בריאים שמשתמשים בחניות נכים. הם חשבו על טכנולוגיה שתתריע באוזני נהגים שעושים זאת כי הם נמצאים במקום הלא נכון וכדאי שיתפנו במהרה. ליה צוהר מכיתה ט’ חשבה על רעיון שיאפשר תיווך מהיר בין חברות גדולות שמעוניינות לתרום, לבתי חולים ומוסדות שזקוקים לכך.

איתן וינברג, תלמיד כיתה י’, מסביר לנו שמעבר לתכנון המוצר, המצגות והפיתוח הטכנולוגי, עשייה יזמית דורשת ממך להיכנס לראש של האחר. “אחרי שלמדנו את הבסיס, את התכנות ותכנון המוצר, אתה מתחיל להבין איך עובדים בחברות אמיתיות. כשהן מעמידות מוצר הן צריכות לחשוב מה חושב מי שאמור לקבל את המוצר, מה הוא צריך ואיך אני פותר לו את הבעיה”.

אחד התלמידים, אורי, הוא כבר מעצב גרפי מוסמך למדי. בהאקתון לעובדי הוראה שהתקיים ברשת אמי”ת הוא הופקד על העיצוב הגרפי של הפעילות. תלמיד אחד, שמיניסט שהחל את הפרויקט בכיתה ט’, עובד היום בחברת Razor Group הפועלת כאמור במתחם. “הוא תלמיד עם מוטיבציה גבוהה, אז במקום לעבוד בקייטרינג או במלצרות הוא בחר לעבוד בהייטק”, מספרים חבריו.

כל תלמיד יכול להתקבל לתוכנית, אך רק מי שמתמיד בה יישאר. “אלה שנמצאים כאן הם לא בהכרח יותר חכמים מהשאר”, אומר אריאל, אחד התלמידים בקבוצה. “אלו תלמידים שרוצים להשקיע. אנחנו בחרנו להיות פה, ומי שרוצה להתמיד יכול להיות פה”.

מה זה דורש מבחינת ההשקעה שלך?

“השקעה מאוד גדולה. שוב, זה לא חובה להיות כאן, אפשר לעזוב, אבל מי שבא לכאן צריך להשקיע. אני מוכן להשקיע. מי שנמצא למשל בצוות פיתוח צריך לעשות תכנות, וזה דורש המון זמן. מי שאחראי על המוצר צריך לדאוג שלוח הזמנים יהיה נכון, ולהצליח לפתור בעיות בזמן כשיש תקלות”.

ליה צוהר מספרת שהיא נדרשה לבנות “מצגת למשקיעים”, ולקראתה נאלצה לצמצם את הזמן שהיא מקדישה לתחביב אחר: ריקודים. “מצאתי את עצמי קוראת במשך שעות על מה שאנחנו רוצות לעשות ומחקרים על מדיות חברתיות, איך לאפיין את המוצר ומה ימשוך את העין לאנשים”.

לא מתאים לכולם
התלמידים שבחרו להשתתף בפרויקט הם בעלי מוטיבציה גבוהה, וחלקם מתקשים ללמוד בכיתות רגילות. בעיני חלקם, בית הספר הרגיל איננו מתאים להם שכן הלימוד בו איננו פרקטי מבחינתם ולא עוסק בחיים עצמם. “אותנו מעניין יזמות, חדשנות, סטרטאפים, לעבוד בקבוצה ולדבר מול חברה אמיתית. יכול להיות שלימודי היסטוריה פחות מעניינים את רובנו”, מחייך בנג’י אברמוביץ’. “לא שלא צריך ללמד היסטוריה, אבל המצב האידאלי הוא שכל ילד יכול לבחור תחום שמעניין אותו יותר”.

זוהר רוזנברג, מנהל פורטפוליו סייבר והשקעות באלרון וראש מחלקת סייבר בצה”ל לשעבר עם תלמידי האקדמיה ליזמות. צילום עומר ערמוני

אחד התלמידים מספר שלפני שהגיע לגוגיה שקל ללכת ללימודים אקסטרניים. “אני לא מסתדר בכיתה ולא יכול לשבת הרבה שעות על הכיסא, אבל אם זה תחום שאני אוהב ורוצה להשקיע בו אז אני יכול להתעסק 13 שעות באותו נושא וליהנות. אם מכריחים אותך ללמוד כל מיני דברים שאין לך את האש הפנימית להתעסק בהם, אתה לא תעשה אותם טוב וזה ידחה אותך. אני הרגשתי בבית הספר הרגיל שאני מבזבז את הזמן שלי ולא מנצל אותו כמו שצריך”.

“מערכת החינוך לא מתאימה לכולם”, סבורה שירי שינדלר. “יש חוק חינוך חובה וכולם צריכים ללכת, אבל הרבה בנות ישנות בשיעורים. פה אנחנו משקיעות הרבה מעבר למה שאנחנו משקיעות בבית הספר”.

ברשת אמי”ת זיהו את התרומה הייחודית של הלימודים במרכז ליזמות, והם מתכוונים אף להקדים את המסלול בשנה הבאה ולהתחיל אותו מכיתה ז’. “תלמידות שלנו פועלות כבר שנתיים במרכז היזמות של רשת אמי”ת, וחוזרות משם עם אנרגיות אחרות ומצליחות להמריא”, מתאר הרב אפרים זיק, ראש אולפנת אמי”ת להבה בקדומים. “אנחנו מבינים שיש מקום לפתוח כבר בכיתה ז’ מסלול של הטמעת ערכי היזמות. בשנה הבאה נפתח כיתת יזמות שתפעל לקדם יצירתיות ועבודה משותפת, ותחשוף את הבנות לעולם המחר”. מרכז דומה לזה שברעננה קיים גם בעכו, בעבור אזור הצפון, ומרכזים נוספים נבנים בשדרות ובירושלים.

 

הקליקו לקריאת הכתבה המלאה של ישי פרידמן במקור ראשון