שמעון וייס – מנהל חטיבת הביינים
”חנוך לנער על פי דרכו”
השאלה הגדולה היא האם התלמיד יודע מה היא דרכו?
אני חושב שבחינוך המהות העיקרית היא להראות ולכוון את הנער לדרכו, לייעודו, להגשמת שאיפותיו וחלומותיו.
זאת למעשה מטרת החינוך! ראיתי, שכאשר אנו נותנים בחירה לתלמידים מה לעשות, מה וכיצד ללמוד חלקם נבוכים, ומאבדים את עצמם. הם רגילים שאומרים וקובעים להם איך תראה מערכת השעות שלהם, איך יראו השיעורים וכיצד יראה סדר יומם. אם כן, כיצד יוצאים מן המבוכה? באמצעות הכוונה נכונה!
אני חושב שההכוונה שאנחנו מציעים בבית הספר היא הכוונה לעולם של בחירה! שכן מי לא רוצה לקבל את ההחלטות בשביל עצמו? השאלה היא האם הוא יודע איך? האם הוא מסוגל לסנן ”רעשי רקע” ולבחור את מה שמעניין אותו בתוך עולם ערכי ציוני דתי שבית החינוך מכיוון אליו.
בית החינוך שלנו מציע בחירה בתוך מקצועות הלימוד במספר תחומי דעת, למשל בשיעורי תלמוד: האם ללמוד בחברתות או בכיתה? האם להצטרף לתוכנית בית מדרש? האם ליטול חלק בחוגי יום שישי? וכו’
כדי להגיע למצב שהילד ידע איך לבחור ועל מנת שנוכל להתאים לו את החליפה המתאימה לו אנו צריכים לעשות זאת מתוך ראייה של חינוך אישי- חינוך שרואה את התלמיד!
אם אתה מחפש בירור עצמי עמוק, העונה על השאלות היסודיות: מי אני? מה אני רוצה? ואיך אצמח בתחום הדתי ובכלל? מקומך איתנו- אמי”ת בנים- מקום שרואה אותך!!
”חנוך לנער על פי דרכו” – פסוק זה הוא לא סיסמא, בשבילנו הוא דרך חיים!