(סדנאי) נחלק את התלמידות ל3 קבוצות.
בכל קבוצה נצרף דף עם המשנה הכתובה ללא סימני פיסוק ונבקש מהן לחלק את המשנה לחלקים וכן לקטגוריות.
לכל קבוצה מצורף יהיה כלי עזר שניתן להשתמש בו.
הכלי לקבוצה 1- 5 תמונות שבהן רואים לומדי תורה ונותני צדקה למיניהם נספח 2
כלי לקבוצה 2- סיפור חנן הגנן
כלי לקבוצה 3- רשימת דברים שמסודרים לפי דברים גשמיים דברים רוחניים. נספח1
לקבוצה יש 10 דקות לנתח את המשנה ולהבין מה הקשר בין הכלי עזר למשנה.
לאחר מכן יתקיים דיון במליאה ובה כל קבוצה תציג את החלוקה של המשנה עם כלי העזר.
משנה זו אמנם מתחילה בפאה, אבל אין הפאה עניינה המרכזי, אלא הדגש בה הוא על תלמוד תורה.
מצווה זו היא הגדולה מבין הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והיא אחת משתי המצוות שמופיעות בשתי הרשימות במשנה.
השאלה הזו מכוונת אותנו להשוות בין תלמוד תורה לבין פאה.
בסוף מסכת ברכות הופיעה הבחנה בין מצוות שעושה אדם בגופו לבין אלו שבממונו.
ת”ת ופאה נראות כמייצגות שני תחומים אלה.
חטיבה I: מצוות שאין להן שיעור
קשה להסביר את חסרון התרומה ברשימת הדברים שאין להם שיעור. נראה שהרשימה אינה שלמה, אלא היא מכוונת להשוואה בין מצוות שבין אדם למקום (ביכורים, ראיון) לבין מצוות שבין אדם לחברו (פאה, גמילות חסדים). התרומה אינה במעמד ברור כי היא ניתנת לכהנים ולא למקדש. תלמוד תורה מופיע כתחום שלישי ונפרד, וראו אבות א, ב.
השוואה של גמילות חסדים אותה ניתן לחבר לחיים היום היא ההתנדבות/ מעורבות חברתית. המקום של התנדבות בקהילה ככ ברור מאליו, שאין לו שיעור והוא ניתן מכל הלב.
ולכן נניח את תלמוד תורה בצד.
הרשימה השניה מונה מצוות שעצם עשייתן מעניקה גמול, וכולן מהתחום שבין אדם לחבירו, חוץ מתלמוד תורה. לגביו השוו לסוף מסכת קידושין. אמנם אין להשתמש בתג התורה (אבות א, יג,) אבל יש בהחלט הכרה בשכר המצווה בעולם הזה.
(א) אלו דברים שאין להם שיעור:
הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה – והקרן קימת לו לעולם הבא:
כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו
יתכן שמדובר כאן בשלושה דינים שנוצרו בזמנים שונים, ולוקטו כאן יחדיו. יתכן גם להסביר את הכלל “אין לפאה שיעור” כהסרת הגבול המקסימלי, אבל מלמטה יש לה שיעור.
ההבדל בין החלק הראשון לחלק השני= בשניהם מופיע גמילות חסדים ואילו רק בחלק הראשון כתוב תלמוד תורה.
מדוע המשנה מסיימת במשפט “תלמוד תורה כנגד כולם“?
ותלמוד תורה – כנגד כלם:
הנוכחות של מצוות תלמוד תורה כאן עשויה גם לסמן שכאן היה אמור – אולי בעריכה המקורית – להיפתח ספר המשנה, ואכן מסכת ברכות אינה מעניין סדר זרעים, והיא מעין הקדמה למשנה, לפני גוף הספר.
למעשה יש פה גבולות חדשים למצוות פאה והגדרות חדשות למצוות צדקה ומתנה עליהן בעוה”ז ובעוה”ב.
כעת נתחלק לשתי קבוצות ונלמד את הקטעים המצורפים וניצור מכל קטע כרטיסיות שמסכמות את הקטע הנלמד. (כמו תרשים זרימה)
חזרה למליאה-
הדיון יכול להיות סביב:
תלמוד תורה בממונו או בגופו?
בכל זאת יש שיעור..מהו? מדוע נבחר דוקא שיעור זה?
האם משנה זו מתקיימת היום?
מה מפריע לה להתקיים? איך נוכל לעזור שזה יתקיים?
מעורבות חברתית- צד חזק מאשר לימוד תורה
חיבור ללימוד תורה שמתאים לי
למעשה הסוגיה היא לימוד תורה, איך לימוד תורה שווה לגמילות חסדים? איך לימוד תורה הוא יותר מגמילות חסדים?
לימוד תורה לא מפחיד- מחסום, יש לתלמידים חיבור לגמילות חסדים.
רעיונות נוספים:
להתחיל עם שאלה- מי הולכת ללימוד תורה?
שפעה ומתוך כך חיבור “אין להם שיעור”
.א. "אלו דברים שאין להם שיעור שיעור: הפאה, והביכורים והריאיון " (פאה פרק א, משנה א).
(1) הסבירי שניים מן המושגים: "פאה", "ביכורים" ו"ריאיון",
(2) הסבירי את הביטוי "אין להם שיעור" (6 נקודות)
ב. "תלמוד (לימוד), ו"שמיעת האוזן" הם שניים מן הדברים שהתורה נקנית בהם.
(1) לפי הרב שמשון רפאל הירש, כתוב מהו "תלמוד" (לימוד) ומהי "שמיעת האוזן", והסבר מדוע כל אחד מהם הכרחי לקניין התורה.
(2) התורה נקנית גם ב"מיעוט דרך ארץ". הסבירי מושג זה לפי הרב שמשון רפאל הירש, ומדוע יש למעט בעיסוק זה? (8 נקודות)
נספח 1- רשימות
| תפילה | מתנות לאביונים |
| התנדבות | משלוח מנות |
| אושר | בית תמחוי |
| ניסיונות | אוכל |
| מודעות עצמית | מכשירי חשמל |
| תת מודע | כלי עבודה |
| רגשות | משכורת |
נספח 2- תמונות