1. חשיבה הכרתית – מכוונת אותנו לחיים בהכרה, שפירושם האפשרות לחיות מתוך בחירה הכרתית.
הלימוד פונה להכרה, ולרצון של הלומדים להסכים לקחת אחריות על התפקוד וההתנהלות האישית, ולעבור תהליך של מלאכה פנימית, הנעשית בעיקרה על קרקע המציאות היומיומית.
2. מהות – נשמה – חלק אלוק ממעל ממש – הטוב הסגולי שבנו.
3. נפש – מורכבת משכל ומרגש.
4. קבלת הניתן – קבלת המציאות כפי שהיא, אמונה שמה שניתן לנו הוא עבור התפתחותנו ושליחותנו.
5. מיותר – תחושות, רגשות ומחשבות שמעכבים אותנו בהתפתחות ובצמיחה האישית.
6. עומס – מרכיב רגשי הנחווה כמעכב ומכביד.
7. ילד/לומד – הלימוד מציג שני מצבי הכרה הפוכים שבכל רגע אדם פועל על פי אחד מהם. תודעת הילד מבוססת על הרגש ועל תפיסת העבר כמשפיעה על ההווה, ואילו תודעת הלומד, המפותחת יותר, מבוססת על חשיבה הכרתית ועל תפיסת ההווה כמשפיעה על העתיד.
8. קבלה עצמית – לראות את הטוב שבמהותי ולפעול בעולם מתוך התודעה הזו.
9. הפרדה – כלי עוצמתי שמאפשר תיחום והעמדת הדברים על מקומם ודיוקם.