א. “אין כפייה ברוחניות” – לא לכפות מתן תשובה, אלא לאפשר ולהמתין בנחת. היעד הוא יצירת שיח פנימי,
אמוני, נפשי ופתוח עם התלמידים, הכולל התבוננות ושאלות עומק.
ב. דגש על איכויות ומיומנויות של הקשבה – הקשבת המנחה לעצמו ולקבוצה, והקשבת חברי הקבוצה כל אחד לעצמו ולקבוצה. יצירת מרחב שיח מאפשר ולימוד ב”חבורה”, שיח מונחה שיתופי תוך שימוש בכלי יצירה והשראה.
ג. אין הגעה – לזכור שאנחנו תמיד שואפים אל ההבנות, אך נמצאים בתנועת רצוא ושוב. מבינים־שוכחים־נזכרים… מתאמנים… ומאמינים בדרך.
ד. לא נוגעים בנושאים אישיים רגישים בפורום כיתתי – אנו עוסקים בפיתוח חוסן ולא בטיפול!
ה. התנסות בכלים מעשיים חווייתיים תוך תרגול והטמעה שלהם באורחות החיים.