בבואנו להעביר יחידה של תצא”מ, נקפיד בראש ובראשונה על הסטינג:
אופן הישיבה – ישיבה במעגל, כזה שבו כל אחד רואה את האחרים.
זמן – זמן שמתאים לסוג כזה של שיחה. )כתלות באופי הקבוצה, ובשאר פעילויות היום(
מקום – מקום שקט, שמאפשר שיתוף ודיבור.
היחידה עצמה תכלול כמה אבני בניין:
זמן מעבר – רגע שבו אנחנו “סוגרים דלת אחת ופותחים דלת אחרת”. אנחנו לא מניחים מאליו
שריכוז והשתתפות יקרו מעצמם. צריך לייצר זמן שמאפשר את המעבר הזה.
יש מגוון סוגים של זמן מעבר:
נשימות, תנועה, כתיבה, סימון של חלונות שפתוחים לי כרגע ואני רוצה לסגור, ועוד ועוד.
אפשר לבחור בכל פעם ב”זמן מעבר” אחר, או לבחור במתודה אחת ולהתמיד בה בכל
מפגש, כך שהיא מסמנת את המעבר ל”זמן אחר”.
גשר למשתתף – כמה משפטים שנאמרים על ידי המנחה ועונים על שלוש שאלות:
1. מה נעשה במעגל היום
2. למה נעשה את זה, מה ההקשר
3. איך נעשה את זה
לדוגמה:
כחלק מהתוכנית הייחודית של מכינת י”ב וההכנה לשירות, נעסוק היום בנושא של מעברים.
אתם/ן הולכים/ות לעבור ממקום מאוד מוחזק שנקרא בית ספר למקומות פחות מוחזקים כמו
מכינה/ישיבה/שירות לאומי או צבאי.
אתם/ן הולכים/ות לעבור ממקום של לחזור הביתה כל יום למקום פנימייתי.
נעשה את זה בעזרת קלפים שפזורים בחדר ובעזרת עבודה בזוגות.
התנסות – רגע שמאפשר לחוות את הדבר שבו אנחנו עוסקים.
לדוגמה, ביחידה בנושא מעברים, נוכל לעשות התנסות של מעבר בתוך צינור מתחת לכביש בלילה.
עיבוד – שיתוף בתחושות ובתובנות שעלו בזמן ההתנסות
דיון – מעין "זום אאוט". דיבור על הדבר עצמו.
להלן נקודות מנחות בבניית דיון מיטבי:
1. בחירת נושא לדיון – נושא צריך להיות ברור ממוקד.
2. בחירת מטרה לנושא – עם מה אני כמנחה רוצה שהמשתתפים ייצאו מהדיון. מה יקרה בעקבותיו.
מטרה צריכה להיות מדידה.
3. בחירת שאלת לב הדיון – אם הייתה אפשרות לשאול רק שאלה אחת, מה היא תהיה?
השאלה צריכה להיות קצרה, ממוקדת, מנוסחת באופן רהוט, כזו שיש עליה מגוון של
תשובות.
4. איסוף או הצעה של מגוון תשובות, כולל האפשרות לשלול את עצם השאלה.
5. שאלת העמקה או איתגור בעקבות התשובות שעלו.
6. סיכום. תפקידו – לסגור. לעבור על מה שהיה ולשלוח את המשתתפים להמשך חשיבה על
הנושא.
סיכום ואיסוף – איסוף של השלבים המרכזיים שעברנו ביחידה, חזרה על אמירות משמעותיות
שנאמרו בקבוצה. אם יודעים, כדאי גם לומר מה צפוי בהמשך ובכך לייצר רצף.