עקבות על חוף הים

אדם חלם לילה אחד שהוא הולך לאורך החוף יחד עם אלוקים. בעומק השמיים הבחין האיש בהבהובים של אירועים מחייו. בכל אירוע כזה, התבונן האיש וראה שני זוגות של עקבות כפות רגליים בחול. אחד שהיה שייך לו ואחד שהיה של האלוקים. כאשר האירוע האחרון של חייו הבהב לפניו, הוא הסתכל לאחור על עקבות הרגליים בחול. הוא ראה שפעמים רבות לאורך השביל של חייו היה רק זוג אחד של עקבות. הוא ראה שזה קרה דווקא ברגעים הכי עצובים של חייו. הדבר הטריד אותו מאוד והוא שאל: "אלוקים, אתה אמרת שכשאחליט ללכת אחריך, אתה תלך עמי כל הדרך. אבל ראיתי שברגעים הקשים של חיי, יש רק זוג עקבות אחד. אני לא מבין למה דווקא כשהייתי זקוק לך יותר מכול, עזבת אותי".
והאלוקים ענה: "בני היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזוב אותך. דע לך שבימי הניסיון והסבל, כשראית רק זוג אחד של עקבות, היו אלה צעדיי, נשאתי אותך על כפיי…".

נקודה למחשבה: אילו דברים יכולים לחזק אותנו ברגעים של קושי ומשבר? מה יכול אדם לומר לעצמו כשהוא חש לבד ושאין עוד תקווה? מה בעצם רוצה לומר הסיפור המקסים על העקבות הכפולות לגבי המקום של אלוקים איתנו ברגעי הקושי?

[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=C_NpxFDEWjw[/embedyt]