אז למה התפילה שלי לא התקבלה?

המשפטים הבאים לקוחים מתוך מכתב של נער בן 15, זמן קצר אחרי שהגיעה הבשורה הקשה על מציאת גופות שלושת הנערים החטופים, ממש בימים האלו לפני שנה:"כבר שנים שלא התפללתי כאלו תפילות. ירדו לי דמעות כאילו הייתי ילד קטן. הרגשתי איך הלב שלי בוער והתהילים שאני מחזיק ביד מכוונים ישר לשמים. ולא שהייתי היחיד. אתה עומד בעצרת תפילה ענקית, עם עשרות אלפי אנשים שצועקים לשמים ואתה מרגיש שזהו. אין מצב. תפילות כאלו לא יכולות שלא לעבוד! הילדים האלו חייבים לחזור הביתה לאמא שלהם.
ואז פתאום הגיעה ההודעה…מה אני אגיד לך, נשברתי לגמרי. הרגשתי כאילו טרקו לי את הדלת ישר בפרצוף. לאן, לאן הם הלכו התפילות האלו, תגיד לי?! אז בעצם כל מה שעשינו היה לחינם?!…"
_________________________________________________

א. אין תפילה החוזרת ריקם – הבסיס הוא פשוט וברור: חוק שימור החומר נכון באותה מידה ואף יותר בעולם הרוח. אין דבר טוב, גדול או קטן, שנעלם מן העולם. האנרגיה הרוחנית שנוצרה חיה ופועלת ומאירה את העולם.

ב. סך של תפילות – למה בכל זאת מה שרציתי לא קרה? יש פעמים שכדי שדבר יתרחש צריך להתקבץ סך מסוים של תפילות ומעשים טובים. כל תפילה מעומק הלב, כל מעשה טוב ואפילו כל מחשבה חיובית היא עוד אבן קטנה על כף המאזניים. כשנגיע אל הסך הקריטי תוכרע הכף ושפע הטוב יופיע. ובינתיים – שום תפילה לא נאבדת. הכול הולך ומצטבר.

ג. מי מנהל את העולם – נכון, נורא רצינו שדבר מסויים יתרחש. היינו גם משוכנעים עמוקות שזה מה שנכון שיקרה. אבל מה לעשות ולא אנחנו מנהלים את העולם. לא הכול ידוע לנו, וזווית הראיה האנושית שלנו צרה ומצומצמת. המחשבה שנוכל להכריח את המציאות ואת הקב"ה לעשות את מה שנראה לנו כנכון היא ילדותית. אמרה את זה רחלי פרנקל, אימו של נפתלי הי"ד – "הקב"ה לא עובד אצלנו", ואמר את זה יהודה וקסמן, אבא של החייל שנחטף ונרצח, נחשון הי"ד -"מותר לאבא לומר לבן שלו – לא".

ד. במקום אחר –יחד עם זה, גם אם נגזר משמים שהדבר הספציפי שרצינו לא יקרה, כל אותן תפילות למענו יפעלו וישפיעו במקום אחר, ומי יודע כמה צרות, אסונות, פיגועים ומחלות ייחסכו בגללם וכמה טוב יירד לעולם בזכות זה. ייתכן שאנו לא נדע על כך לעולם, אך אותה תפילה בעניין אחד, היא זו שהצילה אותנו והועילה לעם ישראל במקום אחר לגמרי.

ה. התפילה אינה אמצעי, היא המטרה בעצמה – התפיסה השטחית רואה את התפילה כאמצעי להשיג את מה שאני רוצה. העיקר הוא אני ומה שחשוב לי, והתפילה היא אמצעי, כלי עבודה, המשרת את מטרותיי. תפיסה כזו מקטינה את התפילה, עלולה להפוך אותה לעניין אגואיסטי ולייצר תסכולים. מבט עמוק יותר מבין שהעיקר הוא התפילה עצמה, כלומר, קירבת אלוקים שהיא מייצרת. ייתכן שהרבה מהצרות שבאות עלינו הם רק אמצעי כדי להביא אותנו אל המטרה שהיא עצם הקשר עם אבינו שבשמים.

"קַוֵּה, אֶל ה', חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל ה'" (תהילים כז, יד)

קרדיט תמונה: אתר פיקיוויקי