גדליה פרמינגר

גדליה פרמינגר ז"ל
1954-1973

________________________

בן 18 בנופלו

-

יחיאל יוכלמן ז"ל
1954 -1973

________________________

בן 18 בנופלו


גדליה, בנם של שושנה-רייזל ושמעון, נולד ביום ז' בחשוון תר"ץ (10.11.1929) בעיר צ'רנוביץ בחבל בוקובינה שברומניה (כיום אוקראינה).
למד בבית ספר יסודי בעיר מגוריו.
עם כניסת הגרמנים לצ'רנוביץ, ביולי 1941 ,גדליה, הוריו ושלוש אחיותיו נכלאו במחנה הסגר באוקראינה.
שני אחים נוספים שלו נרצחו עם כניסת הגרמנים לעיר. בחודשים הבאים נספו כל בני המשפחה.
גדליה היה היחיד שניצל, ונאסף על ידי דודיו.
לקראת תום המלחמה חזר גדליה לרומניה, וב-(17.7.1944) עלה ארצה עם ילדי טרנסניסטריה במסגרת "עליית הנוער".
בארץ התחנך גדליה במוסד החינוכי-חקלאי "עליה" בפתח תקוה לימים כפר הנוער אמית פ"ת.
דודו רצה לקחתו אליו לארצות הברית, אולם גדליה סירב לעזוב את הארץ.
כארבע שנים שהה במוסד, בשקט ובהתמדה עשה את דרכו בחיים ובלימודים.
בפרוץ מלחמת העצמאות התגייס גדליה עם חבריו לפלמ"ח. בינואר 1948 צורף לפלוגה דתית, עבר אימונים צבאיים בשדה אליהו והוצב בגדוד "העמק" בחטיבת "יפתח" – חטיבה מספר 11 ב"הגנה". השתתף כמקלען בקרבות הראשונים בעמק ובגליל.
בליל 18/17ביולי 1948 ,שעות מספר לפני שנכנסה לתוקף ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את משלט שילתא בחלקו המזרחי של רכס קוריקור (אל בוריג'), כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון הירדני בלטרון.
בבוקרו של יום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט של הרכס. האויב הסתייע בשריוניות ותקף את הכוח שישב במשלט משני כיוונים.
הכוח הישראלי נאלץ לסגת, ובנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו למעלה מארבעים לוחמים.
גדליה, שנשלח להודיע למחלקתו שעליה לסגת, נהרג מפגיעת כדור בראשו.
גופות הנופלים נותרו בשטח ירדן, ושרידיהם נאספו על ידי הרבנות הצבאית כעבור יותר משנה והובאו לקבר אחים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950).
גדליה הינו חלל "נצר אחרון".

ת.נ.צ.ב.ה

                                      אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)


גדליה, בנם של שושנה-רייזל ושמעון, נולד ביום ז' בחשוון תר"ץ (10.11.1929) בעיר צ'רנוביץ בחבל בוקובינה שברומניה (כיום אוקראינה).
למד בבית ספר יסודי בעיר מגוריו.
עם כניסת הגרמנים לצ'רנוביץ, ביולי 1941 ,גדליה, הוריו ושלוש אחיותיו נכלאו במחנה הסגר באוקראינה.
שני אחים נוספים שלו נרצחו עם כניסת הגרמנים לעיר. בחודשים הבאים נספו כל בני המשפחה.
גדליה היה היחיד שניצל, ונאסף על ידי דודיו.
לקראת תום המלחמה חזר גדליה לרומניה, וב-(17.7.1944) עלה ארצה עם ילדי טרנסניסטריה במסגרת "עליית הנוער".
בארץ התחנך גדליה במוסד החינוכי-חקלאי "עליה" בפתח תקוה לימים כפר הנוער אמית פ"ת.
דודו רצה לקחתו אליו לארצות הברית, אולם גדליה סירב לעזוב את הארץ.
כארבע שנים שהה במוסד, בשקט ובהתמדה עשה את דרכו בחיים ובלימודים.
בפרוץ מלחמת העצמאות התגייס גדליה עם חבריו לפלמ"ח. בינואר 1948 צורף לפלוגה דתית, עבר אימונים צבאיים בשדה אליהו והוצב בגדוד "העמק" בחטיבת "יפתח" – חטיבה מספר 11 ב"הגנה". השתתף כמקלען בקרבות הראשונים בעמק ובגליל.
בליל 18/17ביולי 1948 ,שעות מספר לפני שנכנסה לתוקף ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את משלט שילתא בחלקו המזרחי של רכס קוריקור (אל בוריג'), כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון הירדני בלטרון.
בבוקרו של יום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט של הרכס. האויב הסתייע בשריוניות ותקף את הכוח שישב במשלט משני כיוונים.
הכוח הישראלי נאלץ לסגת, ובנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו למעלה מארבעים לוחמים.
גדליה, שנשלח להודיע למחלקתו שעליה לסגת, נהרג מפגיעת כדור בראשו.
גופות הנופלים נותרו בשטח ירדן, ושרידיהם נאספו על ידי הרבנות הצבאית כעבור יותר משנה והובאו לקבר אחים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950).
גדליה הינו חלל "נצר אחרון".

ת.נ.צ.ב.ה

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)

Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt