אהרן פתיחי

אהרן פתיחי ז"ל
1952-1973

________________________

בן 30 בנופלו

-

אהרן פתיחי ז"ל
1952-1973

________________________

בן 20 בנופלו

אהרן, בן שושנה ויוסף, נולד ביום י"א בטבת תשי"ג (29.12.1952) בירושלים. סיים את לימודיו היסודיים בביה"ס "מתתיהו" בצלפון, ולימודיו התיכוניים בביה"ס "עליה" לימים כפר הנוער אמית פתח תקוה.
אריק, כפי שכינוהו בחיבה בני-משפחתו וידידיו, הצטיין בלימודים, וניכרו בו רצון והתמדה מיוחדים באשר לשינון התורה ושמירת מצוותיה.
הרב המקומי זוכר אותו כתלמיד המחונן של קבוצתו, בחוג ללימודי הקודש, שנערך לבני גילו. אריק תמיד נתן כבוד להוריו והיה נעים הליכות. כשהיה בן 14 ,עבר לגור בפנימייה והצטרף לקבוצת "מוריה", שהורכבה מנערים שלמדו בצוותא, במקביל לתרגול עבודות השדה והחקלאות השונות. בפנימייה היה גם משק, ואריק שחיבב בעלי חיים הצטיין בעבודת הרפתנות. בחופשות מהפנימייה נהג לבוא לבית הוריו במושב "תרום", שבפרוזדור ירושלים, ולעזור בביצוע העבודות השונות במשקם.
תמיד עשה מעשיו בצנעה, לא דרש תודה ולא הכביד על הוריו. כך שירת את מדינתו. הוא התנדב לשירות ביחידה מובחרת בחיל הצנחנים.
אהרן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 . לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, בקורס מפקדי- כיתות בחיל הרגלים, ובקורס מש"קי מקלעים – הוצב לשרת בתפקיד מש"ק-מקלעים ביחידה של חיל הרגלים המוצנח.
אריק השלים בהצטיינות את האימונים הקשים. הוא ראה בהתנדבותו דבר מובן מאליו ודרוש לביטחונה של מדינת ישראל.
אמונתו בדת אבותיו נתנה בו כוח להתגבר על כל הקשיים, בעזרת תפילה וביטחון במימרה "אנחנו נתגבר".
בזכות גישתו האופטימית לחיים התחבב על חיילים רבים ביחידתו, שבמשך הזמן נהיו לו חברים קרובים, ונהגו לבקר אצלו במושב בחופשותיהם. במכתביו שאל תמיד לשלום כל מיודעיו ולא שכח אף אחד מהם ואף ציין איש איש בשמו.
במלחמת יום-הכיפורים השתתף אהרן בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל באזור "החווה הסינית" נפגע בראשו מכדור רובה והועבר לבית-החולים "תל-השומר".
ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפטר מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל.
השאיר אחריו הורים, ושישה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
משפחתו הנציחה את שמו ברכישת ספר תורה לזכרו.

ת.נ.צ.ב.ה

                                      אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)


אהרן, בן שושנה ויוסף, נולד ביום י"א בטבת תשי"ג (29.12.1952) בירושלים. סיים את לימודיו היסודיים בביה"ס "מתתיהו" בצלפון, ולימודיו התיכוניים בביה"ס "עליה" לימים כפר הנוער אמית פתח תקוה.
אריק, כפי שכינוהו בחיבה בני-משפחתו וידידיו, הצטיין בלימודים, וניכרו בו רצון והתמדה מיוחדים באשר לשינון התורה ושמירת מצוותיה.
הרב המקומי זוכר אותו כתלמיד המחונן של קבוצתו, בחוג ללימודי הקודש, שנערך לבני גילו. אריק תמיד נתן כבוד להוריו והיה נעים הליכות. כשהיה בן 14 ,עבר לגור בפנימייה והצטרף לקבוצת "מוריה", שהורכבה מנערים שלמדו בצוותא, במקביל לתרגול עבודות השדה והחקלאות השונות. בפנימייה היה גם משק, ואריק שחיבב בעלי חיים הצטיין בעבודת הרפתנות. בחופשות מהפנימייה נהג לבוא לבית הוריו במושב "תרום", שבפרוזדור ירושלים, ולעזור בביצוע העבודות השונות במשקם.
תמיד עשה מעשיו בצנעה, לא דרש תודה ולא הכביד על הוריו. כך שירת את מדינתו. הוא התנדב לשירות ביחידה מובחרת בחיל הצנחנים.
אהרן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 . לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, בקורס מפקדי- כיתות בחיל הרגלים, ובקורס מש"קי מקלעים – הוצב לשרת בתפקיד מש"ק-מקלעים ביחידה של חיל הרגלים המוצנח.
אריק השלים בהצטיינות את האימונים הקשים. הוא ראה בהתנדבותו דבר מובן מאליו ודרוש לביטחונה של מדינת ישראל.
אמונתו בדת אבותיו נתנה בו כוח להתגבר על כל הקשיים, בעזרת תפילה וביטחון במימרה "אנחנו נתגבר".
בזכות גישתו האופטימית לחיים התחבב על חיילים רבים ביחידתו, שבמשך הזמן נהיו לו חברים קרובים, ונהגו לבקר אצלו במושב בחופשותיהם. במכתביו שאל תמיד לשלום כל מיודעיו ולא שכח אף אחד מהם ואף ציין איש איש בשמו.
במלחמת יום-הכיפורים השתתף אהרן בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל באזור "החווה הסינית" נפגע בראשו מכדור רובה והועבר לבית-החולים "תל-השומר".
ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפטר מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל.
השאיר אחריו הורים, ושישה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
משפחתו הנציחה את שמו ברכישת ספר תורה לזכרו.

ת.נ.צ.ב.ה

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)

Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt
אברהם נחום