גיא וקנין

גיא וקנין ז”ל
1982-2001

________________________

בן 19 בנופלו

-

גיא וקנין ז”ל
1922 -2001

________________________

בן 19 בנופלו


גיא, בן אסתר ומאיר, נולד בישראל בי”ח בתשרי תשמ”ג (5.10.1982) גדל בירושלים, בשכונה החרדית “בית ישראל”.
בהגיעו לבית ספר תיכון, עבר ללמוד מכונאות בפנימייה הדתית כפר הנוער אמית פתח תקוה.
גיא היה טיפוס שקט, מנומס, עזר תמיד לחברים סביבו ונענה ברצון לכל בקשה.
היה צריך להתגייס לצה”ל בתחילת שנת 2002.
במוצאי שבת, י”ז בכסלו תשס”ב (12.1.2001) ,סמוך לשעה 30:23 ,פוצץ מחבל-מתאבד פלסטינאי מטען נפץ כבד במרכז ירושלים.
היה זה פיצוץ ראשון בסדרה מאורגנת של שלושה מטענים בערב אחד – שניים בצורת חגורות נפץ שנשאו המחבלים ואחד בצורת מכונית ממולכדת.
בסוף ליל דמים זה, נמצאו כמאתיים נפגעים. 11 בני אדם נרצחו, רובם צעירים, וכמאתיים נפצעו.
גיא וחברתו היו במדרחוב בעת הפיצוץ הראשון, ואז רצו לכיוון כיכר ציון, שם אירע הפיצוץ השני. גיא נפגע אנושות.
הוא הוחש לבית החולים אך נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
גיא הותיר הורים, שני אחים ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

 

ת.נ.צ.ב.ה

                                      אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)

גיא, בן אסתר ומאיר, נולד בישראל בי”ח בתשרי תשמ”ג (5.10.1982) גדל בירושלים, בשכונה החרדית “בית ישראל”.
בהגיעו לבית ספר תיכון, עבר ללמוד מכונאות בפנימייה הדתית כפר הנוער אמית פתח תקוה.
גיא היה טיפוס שקט, מנומס, עזר תמיד לחברים סביבו ונענה ברצון לכל בקשה.
היה צריך להתגייס לצה”ל בתחילת שנת 2002.
במוצאי שבת, י”ז בכסלו תשס”ב (12.1.2001) ,סמוך לשעה 30:23 ,פוצץ מחבל-מתאבד פלסטינאי מטען נפץ כבד במרכז ירושלים.
היה זה פיצוץ ראשון בסדרה מאורגנת של שלושה מטענים בערב אחד – שניים בצורת חגורות נפץ שנשאו המחבלים ואחד בצורת מכונית ממולכדת.
בסוף ליל דמים זה, נמצאו כמאתיים נפגעים. 11 בני אדם נרצחו, רובם צעירים, וכמאתיים נפצעו.
גיא וחברתו היו במדרחוב בעת הפיצוץ הראשון, ואז רצו לכיוון כיכר ציון, שם אירע הפיצוץ השני. גיא נפגע אנושות.
הוא הוחש לבית החולים אך נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
גיא הותיר הורים, שני אחים ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

ת.נ.צ.ב.ה

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר ( חיים גורי)