מנורת הזהב וסמל מדינת ישראל

במעגל השנה העברית

חודש אייר
מנורת הזהב וסמל מדינת ישראל

       מנורת הזהב וסמל מדינת ישראל:

                                        
בהקמת המשכן וכליו נצטווה משה בעשיית המנורה .
לא וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.  לב וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ:  שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.  לג שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח; כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה.  לד וּבַמְּנֹרָה, אַרְבָּעָה גְבִעִים:  מְשֻׁקָּדִים–כַּפְתֹּרֶיהָ, וּפְרָחֶיהָ. 
לה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר, תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה–לְשֵׁשֶׁת, הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים, מִן-הַמְּנֹרָה.  לו כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם, מִמֶּנָּה יִהְיוּ; כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, זָהָב טָהוֹר.  לז וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹתֶיהָ, שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹתֶיהָ, וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ.  לח וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ, זָהָב טָהוֹר.  לט כִּכָּר זָהָב טָהוֹר, יַעֲשֶׂה אֹתָהּ–אֵת כָּל-הַכֵּלִים, הָאֵלֶּה.  מ וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה:  בְּתַבְנִיתָם–אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. 

עשיית המנורה כוללת פרטים רבים ובמקביל משה מצטווה לעשות אותה מקשה אחת ,כיצד ?

על כך משיב רש”י במקום :
“שלא תעשה חוליות ..ולא איברים איברים ואחר כך ידביקם
כדרך הצורפין..אלא כולה באה מחתיכה אחת ומקיש
בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך.“

המנורה הייתה במשכן שבמדבר, בשילה עם הכניסה לארץ, ובמקדש שלמה ונגנזה בימי יאשיהו עם ארון הברית.
מנורה זו הייתה בעלת שבעה קנים כאשר שלושה קנים מצדה האחד ושלושה קנים מצדה השני.
                        

*** קיימת מחלוקת לצורתם של הקנים.
      לדעת הרמב”ם הקנים לא היו עגולים אלא ישרים.
*** נאסר עלינו להכין מנורה כדוגמת מנורה זו כשם
      שאין להכין את הקטורת אלא למקדש בלבד.

בימי בית שני:
בימי החשמונאים הייתה מנורה שנעשתה תחילה מבדיל ואחר כך העשירוה בכסף ואחר כך בזהב.(כך מובא במנחות כח : )
מנורה זו נלקחה בשבי על ידי טיטוס אשר כבש את ירושלים וחגג את נצחונו הגדול בקסריה.
בשנת 71 הגיע לרומא ובמסע ראוותני הובלו 70 שבויים יהודים כאשר בראשם עומדים מנהיגי המרד, יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא.
בתהלוכת ניצחון הוצגו לראווה השלל שנלקח מן המקדש ובניהם מנורת הזהב.
לכבוד טיטוס נבנה שער הניצחון ברומא שקושט בתבליטים של כלי  המקדש  והמנורה בראשם.
                                                

סמל מדינת ישראל:
המנורה הופיעה שוב באוצרות ישראל עם קום המדינה אך בסמל המדינה בלבד .
איזו מנורה הונצחה בסמל מדינת ישראל?

אנו רואים כי סמלה של מדינת ישראל הושפע מהמנורה המופיעה בשער טיטוס ולא מהמנורה המתוארת במשכן.

האם לדעתך נכון היה לנהוג כך ?
נמק

הסמל אכן עורר תגובות קשות…
ב – 1949 פנתה ועדת הסמל של מדינת ישראל באמצעות העיתון הרשמי של המדינה וביקשה מהציבור הצעות לעיצובו של סמל המדינה .
התקבלו מעל ל 400 הצעות וכולן נפסלו.
בין ההצעות היו שתי ההצעות שלפניך :

הצעה א’	הצעה ב’

 
הסמל שהתקבל הוא  : 

עיין בפסוק שלפניך:
ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ–שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת,
   לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ:  אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ.
 ( זכריה פר’ ד’ פס’ ב’-ג’ )

הנביא זכריה הקורא ליושבי הגולה לשוב לציון רואה במראה נבואי מנורת זהב וגולה על ראשה ושנים זיתים עליה.
בעל מצודות דוד כותב :
ושנים זיתים עליה – “שני אילני זית עמדו אצל המנורה “.
יתכן כי תוספת זו השלימה את עיצובו של סמל מדינת ישראל

המנורה על פי דברי זכריה מסמלת תקומה, חידוש עבודת ה’ וחידוש המלוכה.
יש להניח כי גם כאן הרעיון השפיע על העיצוב.

ירכה של המנורה :
אין לנו מסורת ודאית לגבי מראה המנורה כפי שנצטווה משה לעשות במשכן
אך אחת הדעות המובאות על ידי רש”י וכן בהלכות בית הבחירה לרמב”ם היא:
“הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה ושלושה הרגלים היוצאין הימנה למטה”