הליכות היום

מנהג נאה להפסיק המלאכה לפני שקיעת החמה, לנעול בתי עסק, לרחוץ וללבוש בגדי יום טוב לכבוד היום.

ב. לעולם אל יעשה אדם שום מלאכה שיש בה מאמץ או טרחה ביום העצמאות, אלא אם כן היתה מלאכת דבר האבד או צורך רבים או צורך היום עצמו, ויכוון מחשבותיו ביום ההוא להודות ולהלל לה’ על נפלאותיו ונוראותיו ולגיל ולשמוח בישועתו.

ג. חל ה’ באייר להיות ביום ו’ או שבת, עושין את יום העצמאות ביום ה’ שלפניו.

ד. אין מכריזין על תעניות בה”ב- שנהגו בקהילות רבות לקבען אחרי פסח ואחרי סוכות-עד שיעבור יום העצמאות.

ה. ראוי להלוך ביום זה ארבע אמות חדשות בארץ ישראל. ויש נוהגין לצאת ביום זה מחוץ למקום ולראות בו את השכונות החדשות, הישובים החדשים והבניינים שנוספו, לקיים מה שנאמר(תהילים מ”ח, י”ג) סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה וגו’.

ו. כיון שיום העצמאות חל תמיד ביום שחל בו שביעי של פסח, על כן נוהגין לומר בו אז ישיר פסוק פסוק ובסעודת הערב מזמרין משירי קריעת ים סוף כגון המעביר בניו וגו’ ובסעודת היום מזמרין גאולה לרבי יהודה הלוי- יום ליבשה נהפכו מצולים וכו’.

 

ז. נוהגים ללמוד ביום זה ענייני קדושת הארץ וקדושת המקדש – שיבנה במהרה בימינו- ויש קובעים מדרש במצוות התלויות בארץ ומזרזים בני ביתם לדעת יפה סדר הפרשת תרומות ומעשרות, וכן עוסקים ברמב”ם הלכות מלכים ומלחמותיהם.

ח. ויום זה שהוא הראשון לשלשים יום שלפני חג השבועות, מתחילין לשאול ולדרוש בו בענייני הרגל, מתן תורה וביכורים וכו’, ונאמר(תהלים ק”ה, מ”ג)ויציא עמו בששון ברנה את בחיריו וגו’ בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו הללויה.

ט. וחכמים דורשים בעניינו של יום ומחזקים העם במעוז התורה והמצוה, למען יכירו בעלי הנס בניסם ולא יאמרו ידינו רמה, וידעו כי פועל ד’ הוא ומעשה ידיו , כי פדה ד’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו.

 

י. וראוי לחלק צדקה לעניים ביום זה ולקרב הגאולה השלמה, דתניא ר”י אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר (ישעיה נ”ו, א) כהאמר ד’ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות (בבא בתרא ו’, א). “ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר ובגמ’ שבת קל”ט, א, הג’: אין ירושלים נפדית , אלא בצדקה שנאמר (ישעי’ א’, כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה”.

 

 יום הזכרון ויום העצמאות
​​סדר תפילות ליום העצמאות​, שורש