מקורו של השם חג הביכורים הוא בחובתו של עם ישראל  לעלות לרגל ​לירושלים בחג זה ולהביא לבית המקדש מראשית ביכורי אדמתו – כביטוי של תודה לה’, שהנחיל לו את נחלת אבותיו ומשביעו טובה.

את הביכורים היו מביאים אך ורק מפירות שבעת המינים​, שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

הביכורים הובאו לירושלים ברוב עם ובחגיגיות רבה, וכל בעלי האומנויות שבעיר פסקו ממלאכתם ויצאו לקדם את פני שיירות העולים לרגל.

אחר כך מסרו העולים לרגל את הביכורים לכוהן בבית המקדש והיו קוראים “מקרא ביכורים”, הכולל תמצית היסטורית של גלגולי עם ישראל עד לישיבתו

בארץ ישראל. “מקרא הביכורים” היה מסתיים במלות התודה.