במעגל השנה העברית
חודש תשרי
השופר
השופר הוא כלי נגינה העשוי מקרן של איל.
מה הקטע של תקיעת שופר בראש השנה?
מדוע תוקעים בשופר בראש השנה ומה הדבר בא ללמדנו?
הרב של האינטרנט
מקור המצווה וטעמה
מצוה מן התורה לתקוע בשופר בראש השנה.
התורה מגדירה את ראש השנה כ”יום תרועה יהיה לכם” ו”שבתון זכרון תרועה“.
חז”ל פירשו את המקראות הללו כעוסקים בחול ובשבת, כלומר:
כאשר ראש השנה חל באחד מימות החול, הרי הוא יום תרועה” – שכן תוקעים במהלכו בשופר;
ואילו כאשר ראש השנה חל בשבת, שאז אין תוקעים בשופר, הרי הופך מ”יום תרועה” ל”זכרון תרועה“.
לחצוּ להאזנה לתקיעות:
תְּקִיעָה
שְׁבָרִים
תְּרוּעָה
לשמוע קול שופר – ספר התודעה
כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה? תשע תקיעות.
לפי שנאמר ‘תרועה‘ ביובל (ביום הכיפורים של שנת היובל), ובראש השנה – שלוש פעמים (ויקרא כ”ג, שם כ”ה, במדבר כ”ט), וכל תרועה – (תקיעה) פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה.
ומפי השמועה למדו שכל תרועות של החודש השביעי אחת הן, בין בראש השנה בין ביום הכיפורים של יובל – תשע תקיעות תוקעים בכל אחד משניהם: תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה, תקיעה ותרועה ותקיעה.
נמצא שסדר התקיעות כך הוא: מברך ותוקע תקיעה, ואחריה שלושה שברים ותרועה, ואחריה תקיעה, וחוזר כסדר הזה שלוש פעמים (הרי תשע תקיעות שהן שתים-עשרה קולות: שש פשוטות, שלושה שברים ושלוש תרועות); ותוקע תקיעה, ואחריה שברים, ואחריה תקיעה, וחוזר כסדר הזה שלוש פעמים (הרי עוד תשע תקיעות, שש פשוטות ושלוש תרועות של שברים); ותוקע תקיעה ואחריה תרועה, ואחריה תקיעה, וחוזר כסדר הזה שלוש פעמים (הרי עוד תשע תקיעות, שש פשוטות ושלוש תרועות של יללה). נמצא מניין כל הקולות שלושים, כדי להסתלק מן הספק.
וכך כותב הרמב”ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד):
“אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם – אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה”.
ברכות על תקיעת השופר
על המצווה הזו של תקיעת שופר מברך שתי ברכות:
אחת על גוף המצווה, “ברוך אתה וכו’ אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר“;
והשנייה מפני שאינה תדירה וצריך להמתין זמן מרובה עד שיגיע זמנה ויוכל לקיימה, הרי הוא מודה לה’ שהחיה אותו וקיימו והגיעו לזמן זה.
הראשונה נקראת “ברכת המצווה” והשנייה – “ברכת הזמן” או “ברכת שהחיינו“.
ולעולם ברכת המצווה קודמת לברכת “שהחיינו”, ושתיהן קודמות לעשיית המצווה.
מברך תחילה ואחר כך הוא עושה. אסור להפסיק אפילו בדיבור אחד משעת הברכות ועד סוף סדר התקיעות.
ואם סח, אף על פי שעבר – אינו חוזר ומברך.
4. שאלו את הוריכם, כמה תקיעות תוקעים אצלכם בבית הכנסת ביום אחד של ראש השנה?
באמצע תקיעות השופר בחזרת הש”ץ החל בנה הקטן של ריקי לבכות, והיא יצאה איתו מבית הכנסת כדי לא להפריע ליתר המתפללים.
היעזרו בכתוב לעיל וכן במקור הבא מתוך אתר הלכה יומית כדי לענות על השאלה .