במעגל השנה העברית

חודש תשרי

צום גדליה – סיפור המעשה

לאחר שכבשו הבבלים את יהודה הם הותירו בארץ ישראל רק את דלת העם, מתוך הנחה כי מדובר באנשים חסרי ישע אשר מחד לא ימרדו בהם ומאידך יעלו להם מס. כשליט מקומי מטעמם, מינו את גדליה בן אחיקם ולצידו, כגיבוי דתי, את הנביא ירמיהו. גדליה וירמיהו ישבו במצפה, הוא נבי סמואל של ימינו, מאחר וירושלים הייתה חרבה, ואליהם התקבצו כל היהודים אשר נותרו לפליטה בארץ וכן יהודים שברחו בתקופת המצור לארצות סמוכות וכעת שבו לארצם. 
מינויו של גדילה עורר זעם בקרב חלקים מן העם, ועל כן נרקמה מזימה להורגו. משלחת מקורבים וביניהם יוחנן בן קרח באו והודיעו לגדליה כי בעליס מלך בני  עמון שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח אותו, אך גדליה לא האמין לנאמר לו ולא הסכים שמקורביו יפגעו לרעה בישמעאל, ואף כינה את יוחנן שקרן. במסכת נידה ישנו דיון על התנהגות זו, ויש לתת את הדעת לשאלה מתי יש להאמין ולקבל מידע המגיע לפתחנו ומתי לחשוש ללשון הרע ולדחותו.
בתחילת חודש תשרי נרצח גדליה, ומותו גרם לזעזוע גדול בעם ואף לסיום תקופת החורבן שכן לאחר שנהרג נפוצו מהארץ כל היהודים שנותרו בה.

מי מונה לשליט על שארית הפליטה ומה היתה השקפתו המדינית?​​

​המניע לרצח:

רצח על רקע שנאה אישית – כנראה שישמעאל היה מזרע המלוכה (ירמיהו מ”א) ומצאצאי מלכי יהודה, וחרה לו כי ממנים כשליט אדם שאינו שייך למלוכה.
רצח על רקע פוליטי – גדליה היה פרו בבלי, ישמעאל ראה בהכתרה כזו השלמה עם הכובשים, ואת כעסו על ברית זו ביטא ברצח הממונה מטעם הבבלים.
רצח על רקע בין לאומי – ייתכן כי ישמעאל הוסת לרצח ע”י עמון. מלך עמון חמד בארץ יהודה הנטושה והמריד את ישמעאל, שכנראה ישב בעמון עקב פלישת הבבלים. מלך עמון הבין כי ברגע שיהיה מרי ורצח על רקע שליטתו של מנהיג יהודי, הכובשים יענישו את כל יושבי המקום ויגלו אותם לבבל וכך יוכל הוא לרשת את יהודה ולהרחיב את גבולו.
סוף מעשה: ישמעאל בורח לעמון, ויושבי יהודה נסו לכיוון מצרים מחשש לתגובה בבלית..

מי רצח את השליט על שארית הפליטה?  ציינו שתי סיבות לרצח:​​

 
מדוע הפך יום זה ליום אבל לאומי:
רציחות רבות היו בהיסטוריה של עם ישראל, אם כן מדוע נבחר דווקא יום זה כיום צום?
ניתן להשיב על כך במספר סיבות:
1. רצח זה גרם לחיסולה הסופי של מלכות בית יהודה.
2. רצח זה בוצע על רקע האסון הנורא של חורבן הבית.
3.מדובר ברצח של יהודי בידי יהודי.
4. החורבן שקדם למעשה היה עונש קולקטיבי וכאן מדובר בדין שלקח היחיד. המעשה הוא מעשה אישי.
5. יש להניח כי ההלם אחרי החורבן היה כל כך עמוק שמכה זו הגבירה את תחושת “האין תקומה ” ולכן יש לקרוא ליום של צום ותענית.
6. יום זה נקבע כיום צום כשם שיום החורבן נקבע כיום צום, ללמדנו ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו, וגם מכיוון שמיתתו של גדליה, שהיה עמוד התווך של היהודים שנותרו בארץ, גרמה להתפזרות​ם ולהבאת החורבן לסיומו. ​
יום של צום הוא ביטוי לשותפות ולכוחו של הציבור לבטל גזרות המתרגשות לבוא.
מי ייתן וצום זה ייהפך ליום של ששון ושמחה ומועד טוב 
כדברי הנביא זכריה.
צור קשר

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.