במעגל השנה העברית

חודש ניסן

מה נשתנה

בליל הסדר תופסים הילדים מקום מרכזי. מנהגי ליל הסדר מערבים את הילדים
ומעוררים אותם לשאול שאלות.

שוטטו במקורות המידע הבאים וענו על השאלות הנלוות:

מקור א:

יש מיהודי תימן הנוהגים להחזיק בשולחן הסדר ולהגביה אותו בשעת אמירת “כמה מעלות טובות”. עם אמירת “דיינו” מורידים לרצפה בחבטה מעוררת רעש, כדי לעורר את סקרנות הילדים ולמנוע שינה מעיניהם בעת עריכת הסדר.

יהודי ספרד צוררים את האפיקומן במטפחת וכל אחד מבני הבית נושא אותו

על שכמו ואומר: “כך יצאנו ממצרים” זכר למה שנאמר “משארותם צרורות

בשמלותם” (שמות, י”ב). יש נוהגים להטמין את האפיקומן ולהבטיח

מתנה לילד שימצאנו בתום הסדר. וזאת כדי שהילדים לא יירדמו וישתתפו

באורח פעיל במצוות הסדר.

מקור ב:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה.
הלילה הזה-כלו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות,
הלילה הזה-מרור.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת,
הלילה הזה-שתי פעמים.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין,
הלילה הזה-כולנו מסבין.
מתוך ההגדה

מקור ג:
ארבע הקושיות ששואלים לפני תחילת ההגדה עתיקות הן ביותר, ועיקר נוסח זה נאמר עוד בימי הבית השני. ואף שנעשו שינויים קלים בנוסח- עיקרו מכל מקום הוא שאלת התינוקות עוד מימי קדם. ומן המובחר הוא אם הבן שואל מדעת עצמו על מנהגי סדר פסח, שכן כל ענינה של ההגדה הוא הרחבת דברים של האמור בתורה “והיה כי ישאלך בנך … והגדת לבנך”. וכדי שבכל אופן ישמר נוסח השאלה והתשובה, תקנו בדורות קדומים שאלות שמלמדים את הילדים לשאול, והן ארבע הקושיות הללו.
_{הרב עדין שטינזלץ}

בליל הסדר, תופס הילד מקום מרכזי. ה”הגדה של פסח” מעוצבת כתשובה לשאלת ה“מה נשתנה” המפורסמת של הילד.
מנהגי ליל הסדר באים כדי לעורר את הילד לשאול שאלות שיתרצו את הדברים המשונים המתרחשים באותו הערב:
א  הצלחת המרכזית – עם מגוון המאכלים שעליה.
ב  טבילת הכרפס בתחילת ה“סדר”.
ג   מזיגת כוס יין נוספת לפני האוכל, שמעוררת את הילד לשאול “מה נשתנה”
ד  האפיקומן – שמטרתו העיקרית לדאוג שהילדים יישארו ערים עד לסוף ה”סדר”.

על-ידי כך שבונים את החג החשוב ביותר סביב הילד ונותנים לו למלא תפקיד
חברתי מלא, מעוררים אותו למודעות חברתית ולהכרת חשיבותו בחברה.

כתבו בלוח השיתופי על מנהגי ליל הסדר בביתכם