חנוכה מהתורה כיצד?

​יוצא כי אהרון זוכה לבשורה מיוחדת במינה, גדולה העלאת הנרות, שנפלה בחלקו של אהרון.
העלאת הנרות המוזכרת כאן אינה רק במקדש אלא זוהי העלאת נרות לדורות בביתו של כל יחיד ויחיד וזוהי חנוכת בית חשמונאי.

 לכן הסמיך פרשה זו – פרשת בהעלותך – לפרשת חנוכת המזבח וגם בשעה שחרב בית המקדש ובטל המזבח והנרות נוהגות נרות 
חנוכה אף לאחר החורבן. 
ועוד מצאנו רמז מעניין בתיאור מסעות בני ישראל במדבר. חנייתם העשרים וחמש הייתה במקום שנקרא “חשמונה“. “ויחנו בחשמונה“. 
בני ישראל חנו בכ”ה בכסלו – חג הבא לתאר את ניצחון החשמונאים וניצחון זה נשמר לדורות.
חכמים ציינו חג זה בשם חנוכה חנו בכ”ה חנו מאויביהם בכ”ה בכסלו, אולם כוונת חז”ל לא באה להנציח רק את הניצחון על האויב ,אלא יותר להעלות על נס את נס פך השמן.

בספר בראשית פרק מט 
בספר בראשית מצאנו התייחסות שונה לאירוע זה:
הרמב”ן על הפסוק “לא יסור שבט מיהודה”(בראשית מט, י) מוצאקשר בין חיסול מלכות בית חשמונאי לברכה “לא יסור שבט מיהודה”.
חיסול מוחלט למרות שאלמלא הם הייתה תורה משתכחת מישראל.
 ולמה נענשו כל כך? 

העולה מדברים אלו כי בית החשמונאים נענשו משום שאין מלך משיםעצמו כ הן ואין כהן משים עצמו מלך. כפי שמצאנו במסכת הוריות יא: 
“אין מושחין אלא מלכי בית דוד ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכוהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות”.

מהו חשמונאי?
שני פירושים לחשמונאי:
א. שם אדם, ביוסיפון נאמר : יוחנן הוא חשמונאי. 
ב. פירוש שני : חשמונאי הוא שם תואר שמשמעותו, גדולה וחשיבות. 
ההבדל בין שתי הדעות: לפי פירוש ראשון : הנ’ בפתח וה א’ נחה.
ולפי פירוש שני ה א’ בחיריק ויש לקוראו כמו אמריקאי, אירופאי.

תפילה: ” מזמור שיר חנוכת הבית לדוד”
בימי החנוכה נוהגים לאמר “מזמור שיר חנוכת הבית לדוד” היות וכולו 
נבואה לימי מלחמות החשמונאים וניצחונם.

קריאת התורה:
כל שמונת ימי החנוכה מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת נשא 
שבמדבר, סדר הקרבת קורבנות נשיאי ישראל.
ומדוע?
מפני שבחנוכה הייתה חנוכת המזבח על ידי החשמונאים. 
ועוד מציינו:

בפסיקתא רבתי פרשה ו’: 
“אמר רבי חנינא בכ”ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקפל עד אחד בניסן ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה.
אמר הקב”ה עלי לשלם (לכסלו) ומה שלם לו הקב”ה – חנוכת חשמונאי.”

בשבת חנוכה : 
מוציאים שני ספרי תורה; באחד קוראים פרשת שבוע של אותו שבוע ובשני בפרשת קורבנות הנשיאים.

מפטירים : 
ב”רני ושמחי” ספר זכריה פרק ב’ המתאר “ראיתי והנה מנורת זהב”.

מדרש:
על הפסוק “הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו מגדים” (שיה”ש ז’). כותב המדרש כך:
“הדודאים – זה ראובן ועל פתחינו כל המגדים – זה נר חנוכה“.
מה הקשר בין שני אירועים אלו?
אלא ראובן בלבל יצועי אביו (בראשית ל”ה כ”ג) ועל כך נסתלקה שכינה מיעקב.
חטא זה גרם לראובן לשבת כל ימי חייו בשק ותענית. אם כן ריחו של ראובן, מוצא הדודאים, הוא ריח של תשובה.
“ועל פתחינו מגדים” זה נר חנוכה. 
חכמים תקנו להדליק נר בפתח הבתים.
וזוהי מצווה מדברי סופרים, כדילעורר לתשובה ולהכרה בגודל התשובה.
התשובה מזמנו של ראובן והתשובה החדשה מדברי סופרים עוטפים אותנו בבחינת “חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך”.