מעגל השנה העברית

חודש אדר

ז` באדר / מנהיגותו של משה

מתוך אתר ממזרח שמש– המרכז למנהיגות יהודית-חברתית

– אמר לו: “כך עלתה במחשבה וכך מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני, ועכשיו נטלת אתה חלקך והגיע שעה של יהושע  תלמידך  לשרת”.
– אמר לו: “רבונו של עולם, אם מפני יהושע תלמידי אני מת, אלך ואהיה לו  תלמיד”.
– אמר לו הקב”ה: “אם אתה רוצה לעשות כך, לך עשה”.  עמד והשכים, והיה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו, והניח ידו על פיו, ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה  אותו כדי שלא יצטער וישלים עצמו אליו. והלכו ישראל אצל פתחו של משה ללמוד תורה.
– שאלו ואמרו: “משה רבינו, היכן הוא”?
– אמרו להם: “השכים לפתחו של יהושע”.
  הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ודורש, ומשה עומד ברגליו.
– אמרו לו ליהושע: “מה עלתה השעה הזו, שמשה עומד ואתה יושב”? 
  כיון שתלה עיניו וראהו, מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה. 
– אמר: “רבי, רבי, אדוני, אבי, למה אתה מחייבני ומענישני”?–                                                                                  
– אמרו ישראל למשה: “משה רבינו, למדנו תורה”.
– אמר להם: “אין לי רשות”.
– אמרו לו: “אין אנו מניחין אותך”.
– יצאת בת קול ואמרה להם: למדו מיהושע.  
 קבלו עליהם לישב וללמוד מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה מימינו ובני אהרן משמאלו, והיה יושב  ודורש בפני משה.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשעה שאמר יהושע “ברוך שבחר בצדיקים”, נטלו מסורות החכמה ממשה ונתנו ליהושע, ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש.  
– אחר שעמדו ישראל מהישיבה אמרו לו: “משה, סתום  לנו את התורה”.
– אמר להם: “איני יודע מה להשיב לכם”. 
 והיה משה רבינו, עליו השלום, נכשל ונופל.  
– באותה שעה אמר משה:
 “רבונו של עולם, עד עכשיו בקשתי חיים, עכשיו הרי נפשי מסורה בידיך”.
(דברים רבה, פרשת ואתחנן)

ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו וגו’: והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך וגו’: ויבאו הרעים ויגרשום ויקום משה ויושיען ויישק את צאנם” וגו’ :  

۞۞۞
ארבעה פעולות אלה הנזכרים בפרשה זו אשר פעל משה רבינו עליו השלום אשר עם היותו בבית המלכות הלך לראות מצב אחינו בית ישראל. והכאתו את המצרי אשר היה מכה את אחד מאחינו העברים. ותוכחתו לעברי הרשע המכה את רעהו והצלתו לשבע בנות כהן מדין מיד רועים חמסנים, מגידים ומודיעים לנו גודל רוממות נפשו של משה רבינו ע”ה וטהרתו ואשר היה מוקדש מרחם ומהריון בעל נפש טהורה זכה וברה. מלא רוח גבורה אלוהית. רם המעלה. אשר לא יוכל להביט אל העול והחמס. ומציל היה בכל מה שאפשר לו להציל את העברי הראשון מיד המצרי בראותו כי היה מכה אותו מכות מות ודן אותו כרודף להרוג כי לא היה אפשר לו להצילו באופן אחר. וכן אחרי כן הוכיח את העברי המכה לאמור למה תכה רעך בראותו כי אין מכותיו מכות מות רק מכות אגרופיות ואינו בסוג רודף ולכן הוכיחו על פניו. וכן אחרי כן בראותו שבע בנות כהן מדין עשוקים מיד הרועים שם נפשו בכפו להצילם ולהושיעם ולגמול עוד עימהם טובה להשקות את צאנם עם כי אינם מבית ישראל. וכל זה היה טרם נתייחד אליו הדיבור ולהיות אב ואדון הנביאים.

۞۞۞
ומזה ילמד כל בר לבב ובעל נפש יקרה להיות עומד בפרץ להציל את אחיו מיד עושקיהם נפש. ולעשות כל טצדקי שאפשר להקריב את משפטם לפני הממשלה יר”ה ואם אי אפשר לו יעמיד להם מורשה מומחה ונאמן. בטרם תטרף השעה על הנעשק והנרדף. ואם אי אפשר זה יעמיד ויעכב את הדבר בכל מה שיש בו מן האפשרות של ההצלה. ובפרט באותם המקומות אשר אחינו שם מדוכאים ומעונים מבני בלי ברית. וכן גם בהיות אחד מאחינו בית ישראל עושק את אחד מאחינו בית ישראל אין להעלים עין וראוי לעזור ולהושיע את הנעשק. ואף גם זאת בהיות הנעשק נכרי אשר לא מאחינו בית ישראל וכן גם אם העושקו איש נכרי ראוי לעשות כל טצדקי שאפשר ברישיון הממשלה ירום הודה להציל את הנעשק. ועוד זאת יתירה שגם בהיות העושק איש מאחינו בית ישראל והנעשק נכרי ראוי ג”כ בבוא מעשה כזה (אם כי רחוק זה מאד מן המציאות) לעמוד לימין הנעשק כי תועבת ה’ כל עושה עול. ובצדק וביושר מתכונן כל העולם כלו. כי עין רואה ואזן שומעת כל מקום שהעושק והחמס רבים, הישוב המדיני הולך לאחור ולא לפנים. וכל מקום שהצדק והיושר רבים, הישוב המדיני הולך לפנים ולא לאחור. וכפי רוב היושר והצדק כן צועד הישוב המדיני קדימה במהרה ובמרוצה. וכפי רוב העושק והחמס כן הישוב המדיני הולך לאחור ברגלים ממהרות. וסוף אותה העיר לרדת מטה מטה אם מצד הטבע והאנושיות, אם מצד ההשגחה האלוהית הסובבת ושוררת בכל העולם ומלואו. ומעשה סדום יוכיח. 

۞۞۞
ומן האמור יש ללמוד גם כן שגם בהיות האדם בהשקט ובטחה שלום ונחת באוהלו ועושר וכבוד סביבו ודבריו נשמעים אצל הממשלה אל יהיה חושב בלבבו לאמור הנה שלום באוהלי ומאי איכפת לי מן אחי או מן כל העולם כלו. וכן אל יחשוב בלבבו לאמור שמא על ידי זה שאני מתטפל בעסקי זולתי פן יבולע לי ויהיה לי איזה הפסד ממוני או גופני או לא יהיו עוד דברי נשמעים אצל הממשלה ואבידתי ואבידת חברי אבידתי קודמת וכיוצא. כי לא יאמר כזאת רק מי שהוא בעל נפש לא טהורה, האחד כי אם כה לא יעשה להציל ולהושיע עני ואביון למחר או למחרתו יוסיפו עוד בני עולה לענותו גם הוא ונמצא כי הדבר נוגע ממש אל עצמו ואל בשרו. ועוד כי בדבר כזה שהוא כללי לישוב המדיני החוב והמצווה על כל אדם למחות לקיים מה שנאמר ובערת הרע מקרבך. ועוד כי ענוש ייענש מאת ה’ בראותו את אחיו נעשקים ואין מושיע ובידו להציל. וכזאת וכזאת יש ללמוד באברהם אבינו ע”ה אשר בראותו בן אחיו נשבה שם נפשו בכפו והריק את חניכיו לרדוף אחרי מלכים מנצחים והושיע והציל את כל השביה והשלל אשר בידם. ואם במסירות נפש גמורה ראה ראינו לאיתן האזרחי אברהם אבינו ולאדון הנביאים משה רבינו עליו השלום עשו כן בטרם אשר היה להם ציווי ובטרם הייתה התורה נתונה כל שכן וקל וחומר לנו בית ישראל מקבלי התורה וחוקיה הצדיקים והישרים. ואם כי לא כל העתים שוות ואי אפשר בזמנינו זה לעשות כמעשיהם עכ”פ ראוי והגון ומצווה וחובה לנהל את הנעשק בכל מחסוריו ולעמוד לימינו להקריב את משפטו לפני הממשלה ירום הודה עד כי יצא כנגדה צדקו ואמתו.   

  ۞۞۞

חלון לדמות

מתוך דרכי משה להרב משה כלפון הכהן נולד בג’רבא בשנת התרל”ד. שימש כרב הראשי ואב בית הדין של קהילת ג’רבא וערי הסביבה במשך כ 40 שנה. הרב הכהן כתב ספרים רבים בתחומים מגוונים כספרות הלכתית, פרשנות התלמוד והתנ”ך, ספרי דרוש, ספרי מוסר וספרי דקדוק. לרב הכהן תפיסה נלהבת ביחס לציונות ולארץ ישראל, ורגישות לקידום השכבות החלשות בקהילה, הקים חברות גמ”ח וצדקה. נפטר בשנת התש”י.​