במעגל השנה העברית
חודש תשרי
סימני החג
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: סימנא מילתא היא.
ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה.
וסימנים אלה עושים בשעת סעודה בליל ראשון של ראש השנה, ומנהג ספרד גם בליל שני.



ואוכלים מיני ירקות ופירות שבשמותיהם יש רמז לטובה, כגון: סלקי, כרתי, רוביא, קרא ותמרי.
ובשעת אכילת כל ירק אומר “יהי רצון” מעניין הרמז שיש בו.
כשאוכל סילקי אומר: “שיסתלקו שונאינו” (נוסח ספרד: “אויבינו ושונאינו”),
ובשעת אכילת כל ירק אומר “יהי רצון” מעניין הרמז שיש בו.




כשאוכל תמרים אומר: “ייתמו שונאינו“.
קרא – “ייקראו לפניך זכויותינו” (נוסח ספרד: “שתקרע רוע גזר דיננו”). ובלבד שהמאכלים גופם יהיו טובים למאכל, לא מרים ולא חמוצים.


טעם המנהג
וכל זה הוא סימן להזכיר לאדם שהוא עומד בדין ויתעורר לתשובה. וצריך להיזהר מאוד שלא יכעס ביום זה, כי מלבד גודל האיסור של כעס שהפליגו חכמינו ז”ל בגנותו ובעונשו בכל השנה, בראש השנה ייזהר ביותר מן הכעס ומן ההקפדה, ילביש פניו חדוות ה’ וימלא לבו רצון ואהבה כדי שיהיה לו לסימן טוב.
והוסיפו החכמים האחרונים ואמרו: טעם שעושים סימנים אלה בליל ראש השנה, משום שאין מבקשים ביום הדין על ענייני עולם הזה אלא על מלכות שמים בלבד: “ובכן תן פחדך”, “ובכן תן כבוד”, “ותמלוך” וכו’. אלא שגם כל ענייני העולם הזה רמזים הם למלכות שמים ועשויים לסייע לעבודת ה’ יתברך ולקבלת עול מלכותו. לכך מבקשים גם על העניינים של העולם הזה בדרך רמז בלבד, על ידי סימנים אלה.
