במעגל השנה העברית
חודש איר
יום ירושלים – גבעת התחמושת – שיר
שלב ב’ – שיר מספר סיפור
גבעת התחמושת / יורם טהר לב ויאיר רוזנבלום
האזינו לשיר שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום.
תוך קריאת המילים, בזמן ההאזנה נסו לצייר בדמיונכם את סיפור הקרב.
היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים, האופק החוויר במזרח.
היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת.
לחמנו שם זה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני.
הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה.
בשלב מסוים של המלחמה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד.
עלינו לשם בכוח של שתי פלוגות.
לא ידעתי היכן האחרים כיוון שהקשר עם דודיק המ”פ ניתק עוד בתחילת הקרב.
1. בשתים, שתים ושלושים 3. עמוד השחר עוד לא קם |
2. מול בונקרים מבוצרים 4. בין הגדרות והמוקשים |
באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו.
חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים.
מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן.
איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.
לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר
בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר.
איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים,
עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.
5. ירדנו אל התעלות 7. מי שנפל נסחב אחור |
6. ואיש אי אנה לא שאל 8. אולי היינו אריות |
החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה.
הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.
החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ.
הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם.
להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור,
אחר כך נחו.
אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ.
הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי.
היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים.
אני לא יודע למה קיבלתי צל”ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.
9. בשבע, שבע ועשרים 11. חזרנו אל העיר שבעה |
10. עשן עלה מן הגבעה 12. על בונקרים מבוצרים |
מי הם יורם טהר לב ויאיר רוזנבלום?
לחצו כאן כדי ללמוד על יורם טהר לב ויאיר רוזנבלום