דף עבודה
לחץ להורדת קובץ WORD של דף עבודה (העמקה) בסוגיית מקיף וניקף (ד עמוד ב)
רקע
לפניך דיון כללי בסוגיית מקיף וניקף. הדיון מתמקד במשנה וכן בשתי אפשרויות של הסבר מחלוקת רבי יוסי וחכמים כפי שמופיעה בגמרא.
- משנה – תארו את המקרה לפרטיו (היכן ממוקמות השדות של המקיף, היכן הגדר ומי עמד והקיף)
- מה לדעתכם הסיבה לחייב את הניקף?
- בגמרא כחמשה הסברים למחלוקת רבי יוסי וחכמים. ניתן להצביע על שתי קבוצות בולטות. קבוצה אחת מניחה שמוסכם הוא שהניקף ישלם אף כשעמד מקיף, והמחלוקת היא כמה ישלם. קבוצה שניה (שתי אפשרויות אחרונות) מניחה שישנה מחלוקת האם ישלם כאשר עמד מקיף. מה עומד בבסיס הבדל זה?
עיון בדברי הראשונים מלמד שישנם שני מרחבים הלכתיים-משפטיים העומדים בבסיס הסוגיה, בגינם ניתן לחייב את הניקף. הללו מצויים בשתי סוגיות בסדר נזיקין: דר בחצר חברו במסכת בבא קמא, ויורד לשדה חברו במסכת בבא מציעא.
1.יורד לשדה חברו
למדו את המקרה של יורד לשדה חברו (בבא מציעא קא,א) הסבירו את הדעות השונות. מה היסוד המחייב במקרה זה ומה נקודות המחלוקת?
בבא מציעא קא,א
איתמר היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה אמר רב פפא ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא דאתא לקמיה דרב אמר ליה זיל שום ליה אמר ליה לא בעינא אמר ליה זיל שום ליה וידו על התחתונה אמר ליה לא בעינא לסוף חזייה דגדרה וקא מנטר לה אמר ליה גלית אדעתיך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה.
רש”י
ידו על התחתונה – אם השבח יתר על הוצאה יש לו הוצאה, ואם הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא שבח:
בשדה העשויה לנטעה – אילנות, שיפה לאילן יותר מזרעים איתא דשמואל:
2.דר בחצר חברו
למדו את השאלה העולה במסכת בבא קמא אודות מי שדר בחצר חברו ללא רשותו. תארו את העובדות לפרטיהם, ואת צדדי השאלה מדוע לשלם ומדוע לא. הכרעת הגמרא שפטור מלשלם.
בבא קמא כ אמוד א
א”ל רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא דאיבעיא לן מילי מעלייתא אמר מאי מילי מעלייתא א”ל הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך היכי דמי אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר זה נהנה וזה חסר לא צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר מאי מצי אמר ליה מאי חסרתיך או דלמא מצי אמר הא איתהנית
3.מקיף חברו – דיון והעמקה
את המקרה של מקיף חברו בארבע גדרות ניתן להשוות ליורד לשדה חברו מחד, ולדר בחצר חברו מאידך. הציגו טיעונים לכאן ולכאן. לאור זאת ניתן להסביר גם את עובדות המקרה באופן שונה וכן יסוד החיוב.
מתקדמים -מתוך מה שלמדתם. באילו מקרים מוסכם שיחוייב הנהנה לשלם (בדר בחצר חברו או במקיףוניקף). מה ההיגיון לכך?
למורה
נחלקו הרמב”ן ורבנו יונה מהו היסוד המחייב במקיף וניקף האם דיני יורד לשדה חברו או זה נהנה וזה לא חסר. שאלה זו מניחה עובדות שונות של המקרה עצמו, וכן הבנה שונה של יסוד החיוב.
ביורד לשדה לחברו עוסקים אנו במציאות בה המהנה נכנס לתחומו של הנהנה ופעל בו, והנהנה קיבל רכוש מהמהנה (זמן עבודה או חפצים). ברור הוא בנסיבות אלו שהוא חייב לשלם. הויכוח הוא בשאלה כמה לשלם. ויכוח זה מושפע מהשאלה האם אנו מעודדים אחריות ודאגה לזולת שלא בידיעתו, או שנזהרים מפלישה לתחום הזולת.
לעומת זאת רבנו יונה טוען שיש לפנות לסוגיית זה נהנה וזה לא חסר. שם המצב הפוך הנהנה ‘פלש’ (מבלי להזיק) לתחומו של המהנה ומפיק תועלת. הדיון האם לשלם או לא נוגע לשאלת מקומה של הנדיבות (כפיה על מידת סדום לדעת תוס’ וראשונים נוספים שם). הטענה שנפסקה היא שאם יש ברשותך רכוש או נכס שאין לך בו שימוש ולא תפגע אם האחר ישתמש אנו מאפשרים לזולת לעשות שימוש (חד פעמי).
השאלה היא כיצד לדמות את המקרה של מקיף שדה חברו. מחד הניקף נהנה מהמקיף ולא הוא פעל ויזם ובכך הוא קל יותר מהדר בחצר חברו. מאידך הוא מקבל רכוש מהמקיף שכן יש בתחום שלו גדר (בהנחה שהגדר היא בין המקיף לניקף) מצד שלישי יש לסייג שהמקיף פעל לטובתו האישית ולא עבור הניקף וזאת בשונה ממקרה של יורד שפעל לטובת הנהנה ובשדהו של החבר בלבד.
