העמקה – בבא בתרא

 In Uncategorized

בדברים שלהלן מוצע להבין את מהותו של דין היזק ראייה ע”י הצגת נפקא מינה מעשית:
האם יכול אחד השותפין למחול לחברו על החובה לבנות כותל?
כהקדמה לדברינו, נזכיר את הכלל הידוע שקובעת הגמ’ (ב”ב כג.): “אין חזקה לנזיקין”. כלומר, אדם המזיק אינו יכול לטעון שיש לו חזקה על הנזק (ע”י כך שהניזק “סבל את הנזק” ולא מיחה), ולכן הניזק יכול בכל עת למחות ולדרוש את הפסקת הנזק גם לאחר זמן רב.
להלן יובאו דברי הרא”ש והרמב”ן ביחס לשאלה שהוצגה לעיל, ומתוכם נלמד שתי הבנות שונות בדין “היזק ראייה”:

רא”ש מסכת בבא בתרא פרק א סימן ב

ושותפין שחלקו את החצר ולא בנו כותל בינייהו ואחר כמה שנים תבע האחד לבנות כותל ביניהם ושכנגדו טוען הנה מחלת לי על היזק ראיה שאני מזיקך ונתת לי או מכרת לי והחזקתי בו כמה שנים אין טענתו טענה. ולא שייך כאן חזקה… אבל אם יש עדים שמחלו השותפין זה לזה על היזק ראיה שוב אין יכולין לחזור בהן. אף על פי שהאומר לחבירו קרע כסותי ושבר כדי יכול לחזור בו ויתחייב חבירו בהיזקו אחר שחזר בו. שאני הכא דתביעת ממון יש ביניהן שנתחייב כל אחד לחבירו לסייעו בבנין הכותל והוי כמו שנתחייב לו מנה ומחלו לו עליו שזכה במחילתו בלא קנין:
 
הרא”ש משווה את היזק ראייה לנזקי ממון (“קרע כסותי”), ואף מקל יותר בהיזק ראייה. על אף שהניזק בנזקי ממון יכול לחזור בו ממחילתו, הניזק מהיזק ראייה אינו יכול לחזור בו ממחילתו. הרא”ש מבחין כאן הבחנה עקרונית בין היזק ראייה לנזקי ממון רגילים. הבחנה זאת נובעת מהגישה שרואה בהיזק ראייה שעבוד לשותפות, ולא נזק השייך לנזקי ממון הרגילים. בנזקי ממון רגילים, המחייב של התשלום הוא מעשה הנזק, ולכן כל מעשה נזק חדש מחייב תשלום חדש. האומר לחבירו “קרע כסותי” מוחל על קריעת הכסות של אותו הרגע. לכן אם חזר בו ממחילתו למחרת – הקורע את כסותו פעם נוספת חייב לשלם על מעשה החדש של הנזק. לעומת זאת,  היזק ראייה אינו נזק אלא חוב ושעבוד החל על כל אחד כלפי שכנו להשתתף בבנית הכותל. אם אחד מחל את השעבוד הזה לשני, מחילתו מחילה ואי אפשר לחזור בו, כמו כל חוב ממוני שאי אפשר לחזור ממחילתו. המחייב בהיזק ראייה אינו מעשה הנזק, ולכן על אף שיש היזק ראייה חדש בכל פעם שהוא נכנס לחצר המשותפת, אין כאן חיוב חדש לשלם.
 

חידושי הרמב”ן מסכת בבא בתרא דף נט עמוד א

ומפורש בירושלמי הפותח חלון בחצר חברו במעמד חברו יכול לומר לו יגעת ופתחת בשמאל יגע וסתום בימין … ושמעת מינה שאין להם חזקה, שאלו היה חזקה להיזק ראיה לעולם כיון שהוא פותח במעמד חברו והוא מושיט לו צרורות מיד נתקיימה חזקתו…
ומסתברא כותיה שאני אומר קוטרא ובית הכסא לפי שהן נזקין בגוף אין להם חזקה… והוא הדין וכל שכן בהיזק ראיה דנזקי אדם באדם הוא, אי משום עין רעה אי משום לישנא בישא אי משום צניעותא, ועוד מי ידע כמה מטי ליה דלמחול (=לכאורה גם מחילה מפורשת לא תועיל), ועוד דאפילו מחל הניזק כיון דודאי אסור הוא למזיק להזיקו בראיה ולהסתכל בו לדעת ואין אדם יכול ליזהר בכך לעמוד כל היום בעצימת עינים, על כרחנו נאמר לזה סתום חלונך ואל תחטא תדיר(= יש כאן חטא מתמשך והולך)

שאלות לכיתה

 
–  מהו הדיון שדן בו הרא”ש? מה פסיקתו?
– מה הן הראיות שמביא הרא”ש לפסיקתו?
– מה היא ההגדרה החדשה שמציע הרא”ש לכל הדיון של היזק ראיה? האם ניתן להציע הגדרה אחרת? מה משמעות הדבר?
– מה הדיון שדן בו הרמב”ן? מה פסיקתו?
– מהי ההגדרה שמציע הרמב”ן להיזק ראיה?
מהי מחלוקת הרא”ש והרמב”ן?

סיכום

בניגוד לרא”ש, הרמב”ן רואה בהיזק ראייה נזק חמור השייך לנזקי הגוף, ושולל את האפשרות למחול. הרמב”ן עוסק במקרה שבו חלון ביתו של אדם פתוח לחצר חבירו, ויש בחלון זה משום היזק ראייה, ולכן חייב בעל החלון לסתום את חלונו כדי למנוע היזק ראייה. ואפילו אם עבר זמן מרובה ובעל החצר לא מחה בבעל החלון, עדיין אין לבעל החלון חזקה, וחייב לסתום את חלונו.
יוצא מדברי הרמב”ן שגם מבחינת המהות וגם מבחינת היקפו היזק ראייה הוא נזק חמור שאי אפשר למחול עליו. מבחינת מהותו הוא נזק אדם באדם, ומבחינת היקפו הוא נזק יומיומי, תמידי.

Recommended Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש